<h1>ספר החינוך מצוה תקע"ז</h1>
<h2>דף פז:</h2>
שנמנע השכיר מלקחת ממה שיעבוד בו יותר על אכילתו, ועל זה נאמר [דברים כ"ג] ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן. כל ענין מצוה זו מבואר גם כן במצות עשה שבסדר זה י"ו [מצוה תקע"ו]. ועובר על זה בין איש או אשה בכל מקום ובכל זמן ולקח ממה שהוא עובד בו יותר על אכילתו עבר על לאו זה, אבל אין לוקין עליו לפי שהוא דבר שבממון שניתן לתשלומין, וכבר קדם לנו הכלל שאמרו זכרונם לברכה [מכות ט"ז ע"א] שכל לאו שניתן לתשלומין אין לוקין עליו. ואם תשאל ולמה היה צריך לאו על זה והלא בכלל גזל הוא, התשובה לפי שידמה הפועל שלא יהיה לו חטא בלקחו מגידולי הקרקע בעת הקציר או הבציר, שדרך בני אדם שלא להקפיד בדבר כל כך כמו שהם מקפידים במה שיש להם תוך הבית, על כן היה מחסדיו ברוך הוא להרבות עליו האזהרות במה שהכשלון מצוי, וכענין שאמרו זכרונם לברכה [שם כ"ג ע"ב] רצה המקום לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות.
